תכירו את ניהאד דביטאמן יוצר ופסל. בן למשפחה ערבית-נוצרית מסועפת, בעלת שורשים ביפו וברמלה.גדל בבית לחם, למד והתחנך בין השאר בבית הספר התיכון לאמנויות תלמה

והיום, עם הגשם המבורךנפנה זרקור מתערוכתנו 'בַּר-חֲלוֹף' עלנורית גור לביא (קרני). נורית היא ציירת החיה ויוצרת בכפר יונה.זוכת פרס עידוד יצירה בשנת 2012 ובפרס שרת

אציג בפניכם את העבודה בתערוכת בַּר חֲלוֹףשהיתה אתגר טכני מורכב מכל הבחינות האפשריות.כשנפגשתי עם אורנה לפני מספר חודשים היא אמרה לי :"לא בטוחה שיהיה לי

בסוף השבוע נפתחה התערוכה בַּר חֲלוֹף באוצרותי.מבקשת להודות למבקרים הרבים,ולמילים החמות שהגיעו לאזני.אחרי שבוע הקמה עמוס ומורכב, עכשיו זמן מנוחה ועיכול.וזה מה שאמרתי אתמול, בשונה

מאז ומעולם אני ופרי ההדר חברים של ממש. איך לא? יולי מרוז, לעומתי, משתמשת בפרי ההדר ויוצרת ממנו. ולא סתם יוצרת אלא הופכת פסולת לזהב.

אחרי זיוה בן ערב רבינוביץ אני עוקבת כבר תקופה ארוכהובחורף האחרון נפגשתי איתה בסטודיו המיוחד שלהובביתה בגליל העליון לחצי יום מענג במיוחד. כבר אז ידעתי

מרגלית בסן היא אמנית ילידת ירושליםאשר מתגוררת עד היום בעיר.בבסיסה מעצבת גרפיתשלמדה בבצלאל 'לימודי המשך' במחלקה לזכוכית קרמיקה וציור.למדה 15 שנה אצל הכוהנת הגדולה של

"המפה" של יעל סרלין היא עבודת רקמת טלאים וזיכרון משותפת, משתפת קהל וקהילות ועוסקת בזכרון יהדות פולין (ולא רק). מעל 500 רקמות שנרקמו על בדי

כבר היתה שעת ערב מאוחרת שאחרי יום ההקמה הראשון של התערוכה כשקבלתי הודעה מאשה עלומה במסנג'ר: "?יש לי תמונות מצוינות של רות דיין. מעניין אותך?"