נכנסת בשעת אחה"צ לפייסבוק.קופצת לי תצוגת אופנה של Dior בשידור ישיר.Dior Autumn-Winter 2021-2022 Haute Couture. אוהבת אותם מאד בגלל שהם נותנים תשומת לב מיוחדתלעבודות היד

ממש רגע לפני שסיימתי להכין את התערוכה נתקלתי בפוסט של רותי מרגלית. את רותי אני מכירה בקטנה מאז היתה ילדה צעירה, הוריה היו השכנים הצמודים

תקופה ארוכה שמעו אותי אומרת מאי ויוני לא מתכננת תוכניות.עניינים משפחתיים, משהו…ואז הגיע הרגע שאנשי תאו אמרו 'תערוכת קיץ'. משהו קליל…איך? חשבתי לעצמי, איך הכל

מאז שאני זוכרת את עצמי הייתי ועשיתי בעולם המלאכות ועבודות היד.הדבקת חציר על בד שחור ויצירת תמונות ממנו היא עבודת האומנות הראשונה שאני זוכרת שיצרתי

זהר יולס לקחה את הדגלים שהתרפטו, גם אלו מבית ההורים, ועבדה עליהם. בחוטים, בתפרים פשוטים, בשילוב בדים מן הבית ורקמות ישנות של סבתה ואמה.

אסתר ניזנטל קריניץ  Esther Nisenthal Krinitz)  1927-2001) היתה ניצולת שואה מפולין שחיה בארה"ב. בגיל 15, באוקטובר 1942, לאחר שחייתה תחת הכיבוש הנאצי במשך שלוש שנים,

פסח. לא מהחגים האהובים עלי. מילדות היה כרוך בהכנת החג שהסבא הדתי שלי, זה שכבד כל אחד בדרכו, יוכל לחגוג עימנו. אחי, עד היום קורא

נשים, מושכות בחוטים. תרתי משמע. בעיקר כשאנחנו לוקחות לעצמנו את הזכות למשוך, למשוך בחוטים. בחומר – באמצעות ועם החוטים אנחנו בוראות עולמות שלמים. ובמעש –

יושבת בשמש אחרי חיסון ראשון. מהרהרת בשקט שישתרר לי בראש ובחיים בימים של סגר (לא מהודק),  של חיסונים שתכף ישחררו אותנו מהעול הנורא. טלפון מחברה

טיוטת הפוסט הזה יושבת על שולחן העבודה שלי זמן רב,  והיום, יום הרקמה הבינלאומי  הוא המועד הטוב ביותר לפרסומה. בתיה שני היא אומנית ורוקמת ישראלית