אחרי שראינו רקמה המתעדת מחאה עממית בבלארוס
אני חושפת היום רוקמת ישראלית, 
שהיצירות שלה נוגעות גם למצב הלאומי שלנו.

וכך היא אומרת :
"בתקופה שבה כולנו רקמה חברתית קרועה, ראיתי לנכון לעבוד עם רקמה כדי לבטא את תחושות המחאה שלי.
זו תקופה של מערבולת רגשית אדירה, מלווה בחזון אימה על חורבן בית שלישי.
באמצעות הרקמה אני יוצרת קול חיצוני לתחושותי אל מול חוסר הוודאות הקיומי, כמו גם מרגיעה את מוחי הקודח דרך פעולת הרקמה המדיטטיבית.
רקמה עבורי היא מלאכה של הגדרת זהות.
בעידן הנוכחי של הגדרת זהות וביטוי עמדות דרך שלטי הפגנות, כרזות, וחולצות מודפסות מחאה, יש מקום, בעיני, גם למחאת רקמת היד העמלנית.