ממש רגע לפני שסיימתי להכין את התערוכה נתקלתי בפוסט של רותי מרגלית. את רותי אני מכירה בקטנה מאז היתה ילדה צעירה, הוריה היו השכנים הצמודים

תקופה ארוכה שמעו אותי אומרת מאי ויוני לא מתכננת תוכניות.עניינים משפחתיים, משהו…ואז הגיע הרגע שאנשי תאו אמרו 'תערוכת קיץ'. משהו קליל…איך? חשבתי לעצמי, איך הכל

מאז שאני זוכרת את עצמי הייתי ועשיתי בעולם המלאכות ועבודות היד.הדבקת חציר על בד שחור ויצירת תמונות ממנו היא עבודת האומנות הראשונה שאני זוכרת שיצרתי

את רוית אני מכירה כבר איזו תקופה מאז שהצטרפה לאחד הסיורים שלי. לאחרונה ראיתי כי רוית רוקמת בר-קוד (ים) והתעמקתי בעניין. רוית כתבה : "כשחשבתי

היום 7.5 הוא יום ההשראה הבינלאומי.אני יושבת לי ברוח במרפסת, כותבת על השראה, משהו שהוא בדמי בצורה אינטואיטיבית לגמרי.השראה היא המניע/ ההשפעה ליצירת דבר. יכולה להיות

אתמול יצאנו ללמוד מה זה רמדאן, לראות את ההכנות לחג, להבין את המשמעויות ולהתארח בבית של משפחה מקומית.
כפר קרע קבל אותנו בזרועות פתוחות. חצרות מגוננות, פרחים בכל פינה, נקי ! רחובות רחבים וקבלת פנים לבבית ואנושית.

מה קורה כשדימוי מסויים צומח מתוך האדמה ויוצר שדה? מה יוכל לספר? אל מי ידבר הציור? מה יסמל? את מה ייצג?
כבר 15 שנים יוזם פטר וינר ציור בחלקה למרגלות הגלבוע, והשנה הוקדש הציור לחגיגות 100 שנים לעין חרוד.

זהר יולס לקחה את הדגלים שהתרפטו, גם אלו מבית ההורים, ועבדה עליהם. בחוטים, בתפרים פשוטים, בשילוב בדים מן הבית ורקמות ישנות של סבתה ואמה.

אסתר ניזנטל קריניץ  Esther Nisenthal Krinitz)  1927-2001) היתה ניצולת שואה מפולין שחיה בארה"ב.בגיל 15, באוקטובר 1942, לאחר שחייתה תחת הכיבוש הנאצי במשך שלוש שנים, החליטו