בתערוכת יחיד זו נמרוד מאפשר להביט דרך נקודת מבטו,
דרך כתם צבע, בהנחת מכחול או דרך בקו רישום,
אל נופים, טבע ומשפחה.

נמרוד שנטל מתגורר בעמק יזרעאל. מצייר פיגורטיבית מהתבוננות בהשקפה עכשווית. הוא עובד בעיקר דרך רישומי עפרון ופחם, צבעי פסטל וצבעי שמן.

את עיקר החשיבות בציור נמרוד מייחס לתהליך העבודה ולא לתוצר.
המחשבה היא על הרעיון הבא, הקו הבא, הכתם הבא, אלו המניעים ליצירה. ההשראה נמצאת בכל פינה, החל מאחד החדרים בבית ועד ארץ רחוקה.
נמרוד מסתכל החוצה מבעד לחלון. שמש, עננים, גשם, רוח ? כל אפשרות טובה, מאתגרת בדרכה. כך מתחיל החיפוש שלו אחר מקום ונושא. אם קרוב אפשר לצעוד ברגל ואם קצת יותר רחוק לנסוע. עדיף שיהיה מקום שקט, מקום שאפשר לעבוד בו בצל. לספוג את מה שמסביב, צבעים, צורות, קולות הרקע, מכוניות, ציפורים, מטוסים, אנשים, ריחות של עשב יבש, עשן, ברושים, רפת.
נמרוד מציב את כן הציור ומתבונן מסביב ל 360 מעלות כשכף היד מוצמדת לעין בצורת משקפת עד שימצא את הנושא. חושב על הקומפוזיציה, יותר שמיים או יותר אדמה? להסיר בציור את עמוד החשמל? להוסיף עוד עץ בצד? הוא פותח את שפופרות הצבעים וממקם אותם על הפלטה ומתבונן שוב. לוקח קצת צבע על המכחול ורושם כמה קווים למתווה כללי, לא יותר מידי, האור משתנה עם הזמן. מסתכל, מערבב צבע לאט ומניח אותו על הבד באבחה אחת או שתיים. ממשיך ובודק את הכתם הבא, וכך הלאה עד התגבשותה של התמונה. שמיים, הרים רחוקים, סלעים, עצים, כביש, דמות, צריך להתמקד בדבר אחד, אי אפשר לתפוס את הכל. עוד כמה נגיעות, קשה לעצור, אבל צריך מתישהו.
מתוך אינספור התנסויות דומות אך גם שונות מובאים בתערוכה זו נופים מסביבת ביתו של נמרוד, גזעי עצים העומדים כדיוקנאות בשחור לבן, נופי מדבר צחיחים במבט ראשוני אך מלאי רבדים במבט מעמיק ותמונות משפחתיות של צמיחה וקמילה.