חנה רוטשילד
אמנית רב־תחומית, אוצרת ועובדת סוציאלית קלינית המטפלת בטראומה
מורכבת. במרכז יצירתה מתקיימים הגוף, הנפש והחומר כמרחבים של
שכבות, שבר וריפוי. בעבודותיה האדמה היא חומר חי הנושא זיכרון, זהות
ופגיעוּת — מרחב שבו שייכות, סחף ואחיזה שברירית מתקיימים בו־זמנית.
דרך פעולות של תפירה, קשירה, ליפוף ותלייה, היא חוקרת את היחסים בין
אדם למקום, בין קרקע למולדת, ובין התפוררות לאפשרות של תיקון.
בתערוכה זו, רגבי האדמה התלויים ממשיכים את עיסוקה רב־השנים באדמה
כעדות לשבר לאומי ולקשר העדין, הכמעט בלתי אפשרי, אל המקום.
https://www.rothschildhannah.com
תלויה על בלימה, 2026
רגבי אדמת לס, חוטי תפירה
קוטר 120 ס"מ
טכניקות חירור ותפירה רגבי האדמה השבורים, התלויים יחדיו אך מנותקים
מן הקרקע, נולדו מתוך תחושת הערעור העמוקה של החיים בישראל בשנים
האחרונות. מה שסימל לאורך דורות בית, שייכות וביטחון, מופיע כאן כמסה
מפורקת, פגיעה ותלויה על בלימה. חוטי הכותנה המחזיקים את השברים
יחד משקפים את המאמץ המתמשך לשמר חיבור למולדת גם כאשר הקרקע
עצמה נסדקת — פוליטית, חברתית ורגשית. העבודה נוגעת בשבר הלאומי
ובניסיון העדין להחזיק יחד חלקים מתפוררים של מקום, זיכרון וזהות.

נור נאהב קרן
אמנית. יוצרת מאז ומתמיד. מפסלת, מציירת ומקדרת. מגע של אדמה
רטובה, חימר או חרסית תמיד מחבר אותה לעצמה ומרגיע. האדמה היא
חלק ומהתהליכים שנור נאהב כבת אדם וכאמנית יוצרת עוברת, לעיתים היא
ממש תומכת, לעיתים היא לצידה.
www.noor-nohav.art
ללא הרף, 2026
50X100 ס"מ
קונסטרוקציית עץ עטופה בבד, הכל עטוף בשכבת בוץ מפוסלת
חרסית מלוקטת מהמדבר, גללים של סוס, קש, עץ, דיקט ובד
האדם משתמש באדמה ללא הרף, לחקלאות, לבניה למגורים. הוא מכסה
חלקים נרחבים של האדמה בבטון ולא נותן לה להרפות ולהירפא ורגע פשוט
לנוח. כך האדם משתמש גם בזמן שלו ובגוף שלו. העבודה עוסקת במצב
הזה של חוסר יכולת להיות, לנוח, להרפות. בצורך כל הזמן לעשות, בין אם
במצב פנימי של מחשבות ובין אם בעשייה. זו חוויה אישית של נור נאהב
כשהיא מתבוננת בעצמה וזו גם התופעה הנראית בכלל. הדמות עשויה אדמה
מתחילה להיסדק. לחרסית יש את היכולת של עוף החול, להתייבש, להיסדק,
להתקלף ולהתפרק ובמגע עם המים לשוב ולהיות חלקה וחיונית.
אלו גם האיחולים של נור נאהב גם לעצמה וגם לכדור ולחיים בו.

נעמה בן שמחון
צלמת סטודיו. מנחת קבוצות ומלמדת את 'העולם הסימבולי' באמצעות
פוטותרפיה. האדמה ממנה נעמה מופרית, באמת, בחייה היא משפחתה,
האיש שלה וחמשת ילדיהם, הם הדישון לכל העשייה שלה.
https://www.instagram.com/naamabensimhon
אָדָָמַָבִַיִ, 2023
צילומי סטודיו, מודפסים על שימשוניות ומתוחים על מסגרות עץ
100X150 ,70X100 ס"מ
נעמה יורדת לבטן האדמה, נוגעת בחומר, נרגשת ממציאת האדמה שבתוכה.
מהיציבות, מעצם ההבנה שבה מתקיים פריון בדמות משפחה ויצירה. וגם
מודעת, מאז ומתמיד, לתהליכי הריקבון, הזדקנות ומוות. הסטודיו מהווה
מעין רחם, כמו מעבדה לאלכימאים. האלכימיה הייתה תורה קדומה ועתיקה,
דרך לחיפוש משמעות. מקורה ברצונו של האדם להבין את הטבע ולהסתייע
בו למען קידומו והתפתחותו. האלכימאים הבינו שתהליכי החומר מסמלים
עבורם את תהליכי הנפש, שלא את הזהב החיצוני הם מחפשים, אלא את
הזהב הפנימי, את המהות, את ליבת האישיות. כך נבראים הדברים גם בחלל
הסטודיו: החיבור בין האדם, החימר והתאורה יצר את הזהב. האָָדָָמַַבִִי הוא
החיבור לשורשים, להזנה, לפוריות, וכן גם לסדקים וההתיבשות. היצירה חיזקה
בנעמה את ההבנה, שהאדמה והקרבה אל האחר הן גם מקור הזנה וגם ריפוי

רו (רות) בועזסון
אמנית סביבתית, יוצרת ומפסלת בחומרים טבעיים במסגרת הסטודיו שלה
– 'רוח חיה – עיצובי קיר מאדמה'. בעלת MA בלימודי סביבה והכשרות בין
לאומיות בטיח אדמה אמנותי. יוצרת ופועלת מתוך חיבור לסביבה ולטבע
המקומי.
https://ruahaya.com
גדות | מים חיים | אנפה, 2026
מחווה לנחל נהלל
120X70 ,100X70 ,120X70
אדמה, חול ים, אבן גיר כתושה, קש, חרסיות צבעוניות
סדרת תבליטי אדמה על גבי לוחות עץ. בלב העבודה עומד הדיאלוג שבין
האדם לאדמה בהשראת שיקומו של מעלה נחל נהלל אשר הושלם בתחילת
שנת 2024 . פרוייקט שהשיב את מקורות המים הטבעיים וחיי הבר אל לב
המרחב החקלאי. היצירה מתבססת על חומרי הגלם הטבעיים – אדמה חול
וקש, בטכניקה של טיח אדמה פיסולי. בעידן של דימויים שטוחים, העבודה
מציעה שהייה בתוך 'הנוף' המאפשרת לחוש את פיתולי הנחל וזרימתו דרך
קצות האצבעות.

רוני הירש
אמנית ומעצבת רב תחומית. יוצרת במגוון חומרים, בעיקרם מן הטבע.
היצירה באדמה יוצרת שיתוף פעולה, דיאלוג בלתי פוסק, בין הבחירה לבין
הבלתי צפוי. תנועה של סקרנות, לגילוי הסיפורים החיים בבטן האדמה
ובנפש היוצרת, לא תמיד גלויים, אך תמיד מניעים את המציאות שעל פני
האדמה.
www.ronihirschstudio.com
צֶלֶֶםֶ אֲדֲָמָָָה , 2021-2026
אדמה, נייר גרוס ואלמנטים מן הטבע
)ענפים, עצמות, נוצות, צמר, קונכיות ועוד(
גדלים משתנים 6– 30 ס"מ
מהאדמה הכל גדל, על פי זרעי הכוונה. האדמה מחזיקה בתוכה את זיכרון
ההתפרקות והצמיחה, של הסוף ושל ההתחלה. הפיסול באדמה הוא כמו
להתחיל מהסוף, מהשורה התחתונה. רוני לוקחת מהחומרים הקיימים, ויוצרת
מהם את מה שעולה בה עצמה מתוך התבוננות והכרה בכך שכל מה שנוצר,
ועוד ייווצר, יחזור בסופו אל האדמה.

רינת גוטליב יפרח
אמנית. רושמת בחוט. יוצרת בשקיות תה ממוחזרות. נולדה, גדלה וחיה עם
משפחתה במושב כפר ורבורג. מחוברת בשורשים עמוקים מיום היוולדה
לאדמת הארץ הזו. האדמה הזו ופירותיה הם הנושאים לרוב העבודות שלה
והחומרים מהם הם עשויים.
https://www.facebook.com/RinatGotlibIfrach
חבל ארץ, 2026
90X60
'מגרת' עץ גס, אדמה, תיונים מלאים רקומים
אדמה היא המקום עליו מתקיימים חיים.עשרות תיונים שלא רוקנו מתכולתם,
רקומים בחוטי תפירה יוצרים מראה נוף כפרי. חוטים רבים נמשכים מהתיונים
וחודרים לאדמה. הם מדמים שורשים. הנייר ממנו עשויים התיונים נוצר
מתערובת של סיבי עץ וירקות. התיון הוא דרך לצרוך את 'מתנות האדמה'
בצורה נוחה והוא ניתן לקומפוסטציה )תהליך טבעי של פירוק ביולוגי
לחומרים אורגניים( מה שסוגר את המעגל בין חומר הגלם מהאדמה, לתוצר
וחזרה לאדמה. רינת בנתה ממנו 'חבל ארץ' רקום על תיונים, שמתאר אזור
כפרי, המחובר לאדמה בשורשים עמוקים. ממש כמוה.

ריקי קרן-צבי
בזמן לימודיה במחלקה לעיצוב קרמי בבצלאל נחשפה ריקי לעולם הבנייה
באדמה. תוך כדי הלימודים ואחריהם הימשכה בכיוון מתוך רצון לחפש
עשייה אמנותית שמחוברת לפשטות, לחיי חוץ, חיבור לטבע ובישול עם אש.
הרצון היה ללקט בעצמה את החומרים הדרושים ליצירה, מהטבע ומשאריות,
חומרים שעבור אחרים הן זבל. אדמה, קש וגללי סוסים, מרכיבים כל כך
פשוטים, זמינים ובסיסיים שאפשר ליצור מהם כל כך הרבה: מקטן ועד גדול,
אפילו בית שלם לגור בו.
היום ריקי מלמדת מלאכות בבית ספר יער ומורה במסלול אדמה של מכללת
"אבני דרך" למלאכות קדומות.
www.instagram.com/riki_earth_art
אַַלְְכִִימְְיָָה, 2022
אדמת בזלת שחורה מרמת הגולן, גללי סוסים
50X25 ,70X30 ,100X40
בשנת 2007 נסעה ריקי למסע לימודי במחוז קאץ' במדינת גוג'ארט, הודו.
בכפר מסורת מיוחדת של בניית בקתות אדמה עגולות. ובתוכן רהיטי אדמה
בנויים בטכניקה של יצירת משטחי אדמה. ארונות האדמה בתוך הבתים
עוטרו בסגנון מהודר בשילוב מראות מנצנצות מה שיוצר תחושה של תחרה
מפוארת ואפילו 'קיטשית'. בניית הארונות והעיטור המיוחד מבוססים על
שימוש בתערובת של אדמה וגללי חמורים או סוסים. השילוב של אדמה עם
סיבים עדינים מאוד, המצויים בגללים של חיות אוכלות עשב, יוצרים תערובת
פלסטית מיוחדת במינה, קלה ועמידה מאוד, המאפשרת עיצוב פרטים
עדינים. המוצר הסופי הצבוע חרסית לבנה בשילוב ניצנוץ המראות העלה
תחושה של אלכימיה אמיתית – חומר פשוט, מצוי בכל מקום ואפילו דוחה
שהפך ל'זהב', פריט אמנות יפה ומרהיב. עיטורי האדמה המסורתיים עצמם
עשויים מצורות פשוטות ובסיסיות, אך המגוון, הצפיפות וההרמוניה יוצרים
מעשה תחרה בעל עושר צורני ויופי עדין ומרגש, גם הוא חלק ממעשה
האלכימיה הזה. האמניות ההודיות השתמשו בנורות חשמל שרופות לקישוט
ארונות האדמה בחלקם העליון. שם נולד הרעיון של שילוב תאורה בתוך ועם
האדמה. העבודה היא לא חיקוי של סגנון העיטור הזה, אך מטרתה להגיע
לאותו תחושה של מורכבות צורנית מרהיבה ומרגשת, עשויה אדמה וגללים
המעבדה למחקר חומרים וטיפולוגיות, הפקולטה לאדריכלות ובינוי
ערים, טכניון.
צוות מחקר: אביב שבו, יובל מיכאלוביץ׳, נאדירה בראנסי, עופר אסף, פרופ'
אהרון שפרכר
המעבדה לחקר חומרים וטיפולוגיות בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים
בטכניון פועלת עם כלים מתקדמים בייצור אדריכלי, תוך הסתכלות מעמיקה
על מסורות בנייה ותרבות חומרית מקומית. בכך המעבדה מבקשת לשאול
שאלות הקשורות לזהות מקומית בעידן הדיגיטלי. פרופסור אהרון שפרכר
הוא אדריכל וחוקר בעל שם עולמי בתחום האדריכלות הדיגיטלית, מנהל
המעבדה לחקר חומרים וטיפולוגיות ומייסד המרכז לייצור מתקדם בטכניון.
עופר אסף הוא דוקטורנט וחוקר במעבדה; מחקרו מתרכז בפיתוח כלים
לשימוש בקרקע מקומית לשיקום נופי באמצעות טכנולוגיות דיגיטליות.
אביב שבו, יובל מיכאלוביץ׳ ונאדריה בראסני הם סטודנטים לארכיטקטורה
שפיתחו את העמוד במסגרת סמינר 'רובוטיקה אדריכלית' שהעביר אסף
בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון.
mtrl.tech
אֲשֲֵׁׁרָהָ, 2025-2026
קוטר 30 ס״מ, גובה משתנה 180-120 ס"מ
חימר טרה-קוטה, הדפסת תלת מימד, צמחיה
אשרה ) Asherah ( הוא עמוד חרסית מודפס בתלת-ממד, המשמש בית גידול
לצמחייה ולמאביקים. המבנה הסריגי-נקבובי מיוצר בטכנולוגיית הדפסה
תלת מימד מחרסית ומאפשר לצמחייה לצמוח בתוכו ולמשוך מאביקים
לסביבתו. שמה של העבודה מפנה לאשרה הכנענית, אלת הפריון שסומלה
כעמוד עץ מקודש בנוף הארץ הקדום. הטיפולוגיה הבסיסית של העמוד
האדריכלי מקבלת פרשנות מחודשת כמנוע לשיקום סביבתי.