main2

שִבעוֹת ושָבוּעוֹת

אז אחרי השִבעוֹת של השבוע האחרון,
שדי פרקו אותי לגורמים,
מגיע החג הכי ישראלי/קיבוצי/כפרי פה,
גם החג הכי אהוב עלי. שָבוּעוֹת.

ומי בכלל בראש שלו לחגוג?
ובכל זאת אי אפשר בלי כלום,
כי הכל, הכל, מתחבר…

ולא נשכח שהיה גם חלק משמח אחד באמצע.
גם לו היה פן של אבל ובכי ונהי.
רכבת ההרים פה מטורפת,
והשבוע האחרון הגדיש כל סאה.

צילום: יפעת ינוקא

שִׁבּוֹלִים כּוֹרְעוֹת עֹמֶס
שֶׁפַע בַּר עַל כָּרִים
עַלְמוֹת חֵן יִשָּׂאוּ
עֳמָרִים
חֶרְמֶשִׁים כְּבָר הֻשְׁחָזוּ
וְנִשְּׂאוּ מֻנָּפִים
שִׁבּוֹלֵי פָּז יִרְחָשׁוּ
שִׁיר חַג
רַב הַגֹּדֶשׁ
בַּאֲסָמֵינוּ בַּר בְּשֶׁפַע
בָּא הַחֹדֶשׁ, עֵת אֲלֻמּוֹת בָּא
רַב הַגֹּדֶשׁ
בַּאֲסָמֵינוּ בַּר בְּשֶׁפַע
בָּא הַחֹדֶשׁ, עֵת אֲלֻמּוֹת

בשנת 1960 נכתבו המילים ללחן שכתב יעקב שגיא,
אחד מכמה חברים שהגיעו מעין השופט לעזרת הקבוץ הצעיר ניר עוז.
את המילים כתב עמירם קופר, איש ניר עוז לחג המשק ה 5.

עמירם קופר זכרו לברכה, שרק השבוע נודע דבר מותו בשבי,
יחד עם מותם של עוד 3 מחטופינו,
חיים פרי, יורם מצגר, גם הם אנשי ניר עוז, ונדב פופלוול מקבוץ נירים.
יהה זכרם מבורך.
השיר, בשמו 'שיבולי פז', הושר ע"י להקת הגבעטרון, להקה קיבוצית בפני עצמה,
ואין שיר 'שבועות', קיבוץ, אדמה, ארץ ישראלי יותר ממנו
כבר עשרות בשנים.

ולמרות ואולי בגלל שקשה לחגוג
חייבים לציין את החג.
מבחינתי זהו החג הכי אהוב.

החג הזה מכיל בתוכו המון.
החלק הדתי. 'וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ, בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים' שמות, כ"ב, ל"ד
החג חל יום לאחר סיום ספירת העומר בת שבעת השבועות.
ובזמן שבית המקדש היה קיים, הוקרב בחג השבועות קורבן לחם מיוחד
מביכורי החיטה שנקרא 'שתי הלחם'.
וגם זמן מַתַּן תּוֹרָה .

ומן הרוחני, שבועה, שפע, שובע,
ומן הארצי, הקשר לאדמה, השיבולים,
ומן הראשוניות וההתחדשות, והטוהר, והלבן.

פרט מעבודה של נועה רז מלמד שהוצגה במשכן לאמנות בעין חרוד. צילום: הדר מרום
עבודה של מירב גרינצוויג, שעורה. צילום: הדר מרום
על כתפנו, חיה גרץ רן. צילום: הדר מרום
רקמה של מרגלית בסן. צילום : הדר מרום
פרט מעבודה של נועה רז מלמד שהוצגה במשכן לאמנות בעין חרוד. צילום: הדר מרום
רינת יפרח גוטליב. שיבולים. צילום: הדר מרום

הלוואי ונוכל לקחת מכל אלו,
ולעשות משהו חדש, אחר,
כמו שחלמנו, כמו שחווינו בתקופות מסוימות,
כמו שאנחנו מייחלים לו.

עוּרוּ הוֹי עוּרוּ !!!

זה משיר נוסף, גם הוא מהות החג, נכתב והולחן ע"י מתתיהו שלם.
שִׁבֹּלֶת בַּשָּׂדֶה
כּוֹרְעָה בָּרוּחַ
מֵעֹמֶס גַּרְעִינִים כִּי רַב.
וּבְמֶרְחַב הָרִים
יוֹם כְּבָר יָפוּחַ
הַשֶּׁמֶשׁ כֶּתֶם וְזָהָב.
עוּרוּ הוֹי עוּרוּ
שׁוּרוּ בְּנֵי כְּפָרִים
קָמָה הֵן בָּשְׁלָה כְּבָר
עַל פְּנֵי הַכָּרִים
קִצְרוּ שִׁלְחוּ מַגָּל
עֵת רֵאשִׁית הַקָּצִיר

שְׂדֵה שְׂעוֹרִים תַּמָּה
זֵר חַג עוֹטֶרֶת,
שֶׁפַע יְבוּל וּבְרָכָה.
לִקְרַאת בּוֹא הַקּוֹצְרִים
בְּזֹהַר מַזְהֶרֶת,
חֶרֶשׁ לָעֹמֶר מְחַכָּה.
הָבוּ הָנִיפוּ
נִירוּ לָכֶם נִיר
חַג לַקָּמָה,
עֵת רֵאשִׁית הַקָּצִיר.
קִצְרוּ, שִׁלְחוּ מַגָּל
עֵת רֵאשִׁית הַקָּצִיר.

שתפו את הפוסט