יפה סולומון, מי שהגתה את פרויקט
'כלניות לפני הגשם' :
'יום מטלטל, עבר עלינו בבארי.
כלניות לפני הגשם יצאו למסע הנצחה בקיבוץ בארי.
בחרנו לצלם בשטח ציבורי, במקום בו עמד צריף חדר האוכל הישן של קבוץ בארי בו שכנו, הגלריה, הקניון, המתפרה, צריף שנשרף כולו בשבת השחורה.
זיוה חברת הקיבוץ ואוצרת הגלריה הובילה אותנו.
הרגשתי את ביאליק נושף בעורפי… "בְּעִיר הַהֲרֵגָה" כאילו קם לתחייה וכותב:
"קוּם לֵךְ לְךָ אֶל עִיר הַהֲרֵגָה וּבָאתָ אֶל-הַחֲצֵרוֹת,
וּבְעֵינֶיךָ תִרְאֶה וּבְיָדְךָ תְמַשֵּׁשׁ עַל-הַגְּדֵרוֹת
וְעַל הָעֵצִים וְעַל הָאֲבָנִים וְעַל-גַּבֵּי טִיחַ הַכְּתָלִים
אֶת-הַדָּם הַקָּרוּשׁ וְאֶת-הַמֹּחַ הַנִּקְשֶׁה שֶׁל-הַחֲלָלִים.
וּבָאתָ מִשָּׁם אֶל-הֶחֳרָבוֹת וּפָסַחְתָּ עַל-הַפְּרָצִים
וְעָבַרְתָּ עַל-הַכְּתָלִים הַנְּקוּבִים…"
הפואמה שנכתבה לפני 110 שנים מתארת לפרטים את המראות והתחושות פה בבארי של 2023.
גורל העם הזה מתעתע. צריך לראות, לגעת, להריח, כדי לדעת שזה אמיתי אבל לא הגיוני, זה בלתי נתפס.
בעוד יום יומיים הגשם ישטוף את העפר, ואת הריח שבאויר.
אחריו מיד יגיעו הדחפורים ולא ישאירו זכר למראות.
כן הנצחנו את הכלניות פה בתוך החורבן וההרס.
הנצחנו את החללים החפים מכל רע'.
*כלניות לפני הגשם, מיזם של יוצרי קרמיקה,
הכלנית, סמל. מטאפורה למה שקרה.
לפני השבת השחורה אנשים דברו על בארי ורעים כמקום הכלניות.
הדם שנשפך התחבר עם הטבע והפריחה,
והכל קרה לפני הגשם.
