b4main

אלו המתים. רוקמים זכרון בנרות נשמה.

הימים הנוראיים של השנה שעברנו הביאו למיזמים מגוונים.
אחד המיזמים
"אלה המתים" רוקמים.ות נרות נשמה
הינו מיצב לזכר כל הנרצחים.ות והנופלים.ות מהמלחמה שהחלה בשבעה באוקטובר 2023.

עד למועד העמדת המיצב ב 11.05.24, נרצחו ונפלו 1,510 אזרחים.יות וחיילים.ות, כולם.ן הונצחו ברקמת נרות נשמה אישיים.
נכון לראש השנה התשפ"ה, נפלו ונרצחו 1,694 חללים אשר כולם מונצחים.ות במיצב נרות הנשמה הרקומים (כולל אלו שנרצחו ערב החג ובחג עצמו שמונצחים ממש ברגעים אלו).

יום אחד קבלתי הודעה, אפילו לא זוכרת ממני, 'סתכלי על המיזם הזה'…
ישר יצרתי קשר עם שי אייל ומיד התגייסתי לסייע בפרסום המיזם בקרב קהילות רוקמות
והנצחתי בעצמי את היקרים לי.

שי אייל, אשת חינוך, מורה לחינוך מיוחד, אמנות וחשיבה יצירתית מאיזור עמק חרוד,
נושאת עימה, כמו כולנו, את משא השכול הישראלי. היכולת להכיל את כל האובדן היתה גדולה ומשם צמחה היוזמה,
'שלא נשכח אף אחד.ת' היא אומרת.

בתה הנציחה בעבר, בנר נשמה, בן משפחה, שנפל במלחמת יום כיפור, בתאריך המצמרר 7 באוקטובר 1973.
תלמידיה מנציחים בנרות נשמה, לקראת ימי הזכרון מכרים,
וההנצחה בנרות נשמה היתה לה טבעית.
היא פתחה לעצמה טבלת אקסל, שמתעדכנת עד היום מידי יום, לצערנו,
וממשיכה, בלא הפסק, לעדכן ולדאוג לנר עבור כולם.

כשעלה בה הצורך להנציח את כולם.ן אינטואיטיבית היא החלה לתפור ולרקום נרות נשמה
שמיים לכל אחד מהנרצחים והנופלים.
אז גם פנתה לציבור להיות לה לעזר.
וכך כתבה :
במיצב הנצחה זה השתתפו עשרות נשים מרחבי הארץ, כחלק מתרבות חברתית קהילתית ארץ ישראלית, היודעת לחבק ולהביע אמפטיה והזדהות אמיתית עם כאבו של האחר.
מאחר והרקמות נעשו על ידי מגוון נשים, המיצב כולל בתוכו רכיבים אמנותיים, הבאים לידי ביטוי במגוון סגנונות כתיבה, רקמה, עיטורים, צבעוניות וחיבורים. כל זאת לצד סדרתיות וחזרתיות ביצירות של נשים שיצרו מקבץ נרות נשמה.
למה רקמה? מלאכת הרקמה נחשבת למלאכת יד מהעתיקות בעולם ומוזכרת במקורות: "וְשִׁבַּצְתָּ הַכְּתֹנֶת שֵׁשׁ וְעָשִׂיתָ מִצְנֶפֶת שֵׁשׁ וְאַבְנֵט תַּעֲשֶׂה מַעֲשֵׂה רֹקֵם" (שמות כח, לט), אומנות אשר לאורך הדורות עברה מאם לבת, כך גם בקרב משפחתי, ובאופן אינטואיטיבי וטבעי המיזם החל באמצעות רקמה.
מעניין לראות גם כי לאורך ההיסטוריה רקמת נשים שימשה כאמצעי לחיבורים, כאמצעי טיפולי, כדרך להעצמה נשים, להנצחת מתים ולהבעת מחאה נשית, אספקטים אשר באים לידי ביטוי במיצב.
ברקמת הנרות לקחו חלק נשים מקהלים שונים ובעלות דעות שונות, נשים אשר דרך הרקמה, ההנצחה והערבות ההדדית עברו תהליך טיפולי- אמנותי- חברתי- קהילתי.
זהו מיצב אשר באמצעות חוט ומחט בא להנציח ולחבק את המשפחות השכולות, החברים.ות ואותנו כחברה ולהנכיח את האובדן והכאב.
"שם בעפר ותכלת, חלקת שלום ישנה"…. הרבה חלקות… לצד החיטה שצומחת ונקצרת שוב, לצד גידול הילדים וכאשת חינוך – לצד הצמחת הדורות הבאים, לא נשכח את האובדן הגדול ומכאן נבע הצורך להנציח את הנרצחים.ות והנופלים.ות.
הנשים, מקהילות שונות ובעלות דעות שונות לחלוטין, אך עם אמירה אחת ברורה. נמשיך לשמור על ארצנו ונשאף לחברה מאוחדת – אחרי הכל כולנו רוקמות ועוסקות בחיבורים.

צוות בית טרומפלדור, בקיבוץ תל יוסף, פתח את הבית והלב עבור המיזם.
והמיזם קבל משכן של כבוד עם ארון תצוגה, שכאילו נוצר למיצב עצמו.
המיצב מרשים ומזעזע גם יחד, בעוצמתו ובגדלו.
כמה איבדנו.
ושנהיה ראויים.
יהה זכרם.ן מבורך.

תודתינו לאייל בן חיים על צילום המיצב.

שתפו את הפוסט