דבר האוצרת
'האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו' (שאול טשרניחובסקי)
נצה יפה, ילידת הארץ, חיה בעמק, מחוברת לאדמה ולצומח, מורה וחוקרת בתחום הביולוגיה.
ליצירה בחומר הגיעה באמצע החיים, כשחשה דחף פנימי עמוק לביטוי עצמי, וביקשה ליצור שקט לשהות בו גם בתקופות מאתגרות. תערוכה זו היא פרי של מסע פנימי,
של תהליך רב שנים מרתק ומסקרן, המניב חוויה של גילויים חדשים ובעיקר מבטא שפה חדשה ובלעדית.
נצה מפסלת בחומר המכיל שמוט גס. יוצרת גופים מגוונים, דמויי כדים, אמפורות, קערות, לא תמיד פונקציונליות.
היא משתמשת בטכניקות בנייה עתיקות ופשוטות של חיבור חוליות חומר זו לזו, יוצרת ספירלה שעולה כלפי מעלה. נקודת ההתחלה וכן נקודת הסיום של העבודה נראות בבירור. לתחושתה כל העבודות שבנתה בדרך זו הן מקטעים של עבודה ספירלית אחת מתמשכת.
בתערוכה זו מציגה עבודות שברובן נוצרו באמצעות שימוש במגוון מלחים, תוך התמקדות בקשר בין המלח לבין החומר. הקשר מתבטא בשני אופנים: האחד – הטבילה במלחים השונים יוצרת כתמים של צבע בתוך החומר. השני – תוספת מלח לחומר משנה את הרכבו ואת התנהגותו.
שריפה ראשונה של הכלי יוצרת חרס נקבובי, והטבילה בתמיסת מלח גורמת לכך, שהמים והמלח המומס יפעפעו לתוך נקבוביות החרס. זהו תהליך, אשר דומה להתפשטותו של כתם של דיו בנייר סופג, או של כתם מים בבד. ייחודיותו היא בכך שהשפעתו אינה ניתנת לצפייה מראש וליוצרת אין שליטה על תוצאותיו.
במהלך השריפה השנייה המלח מתקבע בכלי ויוצר כתמים מרהיבים בצורות, בגדלים ובצבעים מגוונים. כל מלח יוצר צבע מיוחד משלו.
כלי שנוצר מחומר מעורבב במלח, יוצר בתהליך שריפה חרס בעל כמות נקבוביות גדולה מאוד,
הדומה לנקבוביות של אבני טוף. צורתו הסופית מיוחדת, ובעיקר מפתיעה.
נצה יוצרת חיבורים חדשים בין חומרים: היא מתבוננת בחומר ומנתחת את תוצאות התנהגותו ותכונותיו בצרוף המלחים השונים. היא צופה בביטויים המפתיעים, הלא שגרתיים, והופכת את הסמוי לגלוי, לתוצאה חדשה של החתמה/הכתמה במלח.
נצה עוסקת בחומר, באדמה, וטביעת האצבע שלה משאירה חתימה מקורית ובלעדית על עבודתה.
הדר מקובר מרום, אוצרת