כמה מילים על עבודת הרקמה הנוספת, המצולמת כאן,
וסליחה מההשתקפויות. כמה קשה לצלם עבודת רקמה ממוסגרת בזכוכית…
יצרה אותה ורדה עמיר,
מי שהחלה לרקום רקמה חופשית בקבוצה בהדרכת איתמר שגיא לפני שלוש שנים.
ורדה מעדיפה ליצור סדרה של עבודות, שהן דרך טובה להמשיך ולחפש דרכים נוספות לביטוי באותו התחום שנבחר.
העבודות הראשונות שלה עסקו בזכרונות משפחתיים. הים והשחיה משמעותיים בחייה ולכן הקדישה להם עבודות מיוחדות.
בסדרה זו 'שוחות'
הבדים נצבעו בשיטת ה Tie-Dye (קשירת הבדים כך שהצבע ייקלט במידה שונה באזורים שונים), כך נוצרו מכחולים שונים ועד צבעי קצף הגלים. התכים פשוטים, הדמויות רקומות על בד אחר ומצורפות כטלאי.
הרקמה מנסה לדמות תנועת גלים באופנים שונים, קפלים, שימוש בחוטים מבריקים, תכים מעוגלים, טלאים של הדפס ועוד.
אני, כאמור, התלבטתי לאורך זמן אם להכניס לתערוכה הזו עבודות רקמה,
אבל והיות ואי אפשר להוציא מהאוצרת את מי שהיא, הבחירה הסופית היתה שכן, ואני שמחה על כך. וגם לאור התגובות לעבודות הרקמה בתערוכה אני יכולה לאמר שרקמה יצירתית היא עוד מימד ואינה שונה מכל חומר או כלי יצירה אחר.
קרדיט לתמונות :
תמונת הצבה בתיה שני.
תמונות תקריב אורנה אדם.