ממגדל מים למגדלור: כשיורד גשם הוא מציף
מייצב של האמנית איילת זהר
אני אוהבת אור.
טבעי, מלאכותי, כזה שמשפיע על כל הסביבה, ועלי…
מרחיב את הלב, עוזר לדייק בהסתכלות.
אור!
לכן כשראיתי את הפרסום על המיצב הזה היה לי ברור שאני רוצה לראותותו.
גם כי אני אוהבת את המקום,
וגם כי במקומות מיוחדים אפשר לעשות דברים 'אחרים'.
בקיצור, את המיצב הזה צריך לראות בשעת חשיכה,
אחרת, בעיני, זה קצת פחות. הרבה פחות.
ורציתי גם לפגוש ולשמוע מאיילת, מעבר.
אחרי נסיונות ותאומים שלא הסתייעו הכוכבים התאחדו
ושמתי פעמי בקצה השבת לקרית טבעון. זו שפעם גרתי בה, שהיתה לשנים ארוכות עיר המחוז שלי.
המיצב "ממגדל מים למגדלור: כשיורד גשם הוא מציף" של האומנית איילת זהר
מציע להאיר את הסביבה והלילות האפלים בתקופה קשה זו שבה אנו נמצאים, דרך הפיכת מבנה המגדל מים למגדלור המקרין אור יקרות על הסביבה. השנה האחרונה היתה רוויה בימים אפלים, מלאים בחרדות ופחד, כשאנשים מחפשים מקורות של אור ותקווה.
החלק העליון של המגדל הפך למגדלור באור של תריסר שנדליירים המאירים את הסביבה בלילות האפלים, בעוד ה"גשם" היורד בתוך המגדל, עשוי כדורי זכוכית ומנסרות גביש, הופך את המיכל המרכזי של מגדל המים לקליידוסקופ בוהק ששובר את קרני האור ומציף את תוכנו של גליל המגדל.
זהו מיצב מותאם למקום. הבחירה במגדל המים נעשתה משלוש זויות שונות: הפונקציה הראשונית של מיכל מים, נוזל החיים, תואם עם חומרים ודימויים של שקיפות ונזילות. צורתו, מיקומו וגובהו של המגדל ביחס אל הסביבה המקיפה אותו, הגדירו את הסיבתיות ליצירת מגדלור, כדי להאיר את הלילות של התקופה האפילה והאומללה בה אנו שרויים. וגם הנוכחות האקוסטית של המגדל הגבוה והצר גרמו להתערבות של סאונד. עידו בן-עמי זהר יצר סאונד מחמישה זמרים וכלים שונים, שקולם נשמע לכל גובהו של המגדל.
המיצב / מגדלור דולק בכל ערב, החל מן השעה 20:00 לכל אורך שעות החשיכה. (אבל סגור ואז ניתן לראותו רק מבחוץ).
מומלץ לבקר בשעות החשיכה.
שעות הביקור המומלצות במיצב עצמו, ועדיף בחשיכה: ימי חמישי ומוצ"ש 20:00-22:00.
בשעות היום במהלך השבוע ניתן לקבל מפתח במרכז ההנצחה הסמוך.