Textilemann - הוד והדר

זה היה לפני שנים ספורות כאשר בתערוכת סיום לימודים בשנקר צדו את עיני עבודות סרוגות של בוגר, עבודות שההסתכלות עליהם גרמה לתחושה של 'משהו אחר', איזה הבנה של משהו אחר, מחוץ למסגרת, של פרץ יצירתיות מיוחד.
מאז אני שבויה. ועוקבת באדיקות.
לא אני הייתי היחידה שהבינה שיש כאן יוצר אחר ומיוחד.
קום איל פו בנמל הקצו לבחור מקום בחלל שלהם לשבת וליצור במהלך שנה (רעיון נפלא לכשלעצמו לקידום יוצרים צעירים). שם, ביקרתי מידי פעם לחזות בקסם המתפתח. גם להתאהב בזוג הנעלים שעוד יהיה פעם שלי, בצבעים שאני אוהבת.

בעודי משוטטת הקיץ במחוזות אחרים קבלתי הודעה אישית "היי. באוקטובר הקרוב אני מציג בתערוכת יחיד…יתכן מאד שהנושא/התוכן יהיה סביב נעלים…סתם רציתי לעדכן אותך". לאימלדה מרכוס שכמותי לא צריך לאמר פעמים נעלים.

אלא, שכמו במציאות, וכפי היוצר עצמו, בתהליכים קורים המון 'טוויסטים' בעלילה, שילוב של ריקוד, מחשבה, רצון, ופרץ יצירה.

כמובן שעקבתי בשלושת החודשים האלו במתרחש וביום פתיחת התערוכה שמתי פעמי.
מוכשר, כבר אמרנו? אמרנו. שי שניידרמן, בחור יצירתי ללא הפסקה.
התערוכה קבלה תפנית לכיוון עבודה בבדי דנים המוכרים לנו כבדי ג'ינס, חלקם חומרים שנאספו אחר שימוש. ושולבו עם עבודות הסריגה.

חלל הגלריה (המוכרת מתערוכות קודמות) בו בקרתי ביום פתיחת התערוכה הפעילה, יש לאמר, שינה פניו לגמרי, שיתוף פעולה עם האנרגיה התזזיתית של שי. וכמובן ששמעתי את המשפט 'זה עוד לא הסוף, יהיו שינויים'.

מאז, בין הימים, ראיתי בתמונות את הדברים הנוספים/מתחלפים/זזים/משנים מקום/מקבלים התיחסות אחרת. תערוכה בתנועה.
ולמרות אי אהבתי לפתיחות תערוכות (אוהבת לראות בשקט, בחלל לא עמוס באנשים ורחשים, שלא לאמר רעשים) קפצתי לגלריה לערב הפתיחה.
כמובן שהגלריה נראתה אחרת מיום הביקור הראשון, עניין של 10 ימים. עוד ועוד עבודות, גם בתצוגה חיה. שי שיתף פעולה עם יוצרת צעירה, עדי בנגו, גם היא בוגרת שנקר, עדי תפרה קולקציה מיוחדת מבד ג'ינס עליה הוסיף שי משמעות ופרשנות משלו דרך עבודות היד הייחודיות שלו. יחד הם גייסו את השחקנית קרן מור ואת האנשים הקרובים להם והלבישו אותם במיטב התוצרת המשותפת. תענוג לעיניים.

שי עובד ויוצר בגלריה תוך כדי התערוכה, גם מוכר מעבודותיו המגוונות. השבוע תצטרף אליו עדי ותציג את קולקצית הבגדים שיצרה, טרם ראיתי במציאות, אך כבר נשביתי, לאור מה שלבשה עדי בעצמה.

ממליצה לבקר בגלריה, פריסקופ, ואפילו יותר מפעם אחרת.
שווה !