דבר האוצרת

טבע. הוא העולם.
לכאורה הוא העתיק ביותר, רב שנים, היציב ביותר.
אין ספק שהוא מעניק ההשראה הגדול מכולם.

אך למעשה ולאורך הזמן כולו,
הרבה בו משתנה, מתחלף, הופך צורה.

אֲרָעִי, זְמַנִּי, כָּלֶה, עוֹבֵר, פָּג, רִגְעִי…

אנחנו, בני האדם, חיים בו, בטבע, קיומנו תלוי בו, אך גם מתמרנים אותו לשימושנו שלנו.
מחד גיסא אנחנו מוקירים אותו, מאידך גיסא מנצלים אותו, לעיתים (כמעט) עד כלות,
ואז נחפזים לפתח ממנו דברים חדשים.

המתח שבין הניגודים –
ההוקרה הרבה למקור ומקום החיים לעומת הניצול האינסופי,
מה שיש לעומת המתכלה ואוזל,
העבר העשיר מול העתיד שאינו ברור,
מחייב אותנו לאמץ התייחסות אחרת, גישות שונות ומגוונות.

עלינו לאתגר גם אמנים ומעצבים
בפיתוח טכנולוגיות חדשניות וביישום חומרים בני קיימא
עם הסיכויים וכנגד הסיכונים.

מביאים לכם את ה בַּר חֲלוֹף
בממשק שבין האומנות, המלאכות והטכנולוגיות,
בין דיסיפלינות, מעיצוב ועד אמנות, מלאכה ומדע.

מציגים נסיונות, דרכים ודוגמאות להנצחת הקיים אך גם להסתכלות, לחשיבה, לעשיה אחרת,
תוך ניצול המשאבים המצויים מצד אחד ויצירת קיימות מן הצד האחר.

יצירת חומרים 'אחרים' בני קיימא בתהליכים, טכניקות, עיבודים ודרכי פעולה,
בגישות חדשניות ובנחישות, תוך אהבה ותשומת לב,
עשויה ליצור עבורנו עולם טוב יותר.

לו יהי.

הדר מקובר מרום

Curatorial statement

Nature is the world.
Seemingly it is the oldest, perennial, most stable.
There is no doubt that it is the greatest inspiration of all.
But in fact and throughout the entire time,
A lot of it changes: transforms.

Fleeting moments
Transient, momentary, temporary, impermanent, expired, transitory

We humans live in it, our existence depends on it
but also manipulate it for our own use.
On the one hand we cherish it.
On the other hand, it is exploited, sometimes (almost) to the point of destruction.
Then we rush to develop new things from it.

The tension between the opposites –
The great appreciation for the source and place of life compared to the endless exploitation.
What’s there is compared to what is perishable and runs out.
The rich past versus the unclear future
Obliges us to adopt a different attitude, different and diverse approaches.

We must also challenge artists and designers
In the development of innovative technologies and the application of sustainable materials
with the odds and against the risks.

We bring you the Fleeting Moments
At the interface between art, crafts and technologies.
Between disciplines, from design to art, craft and science.

Presenting attempts, ways and examples to perpetuate the existing but also to look, to think, to do differently.
while utilizing the existing resources on the one hand and creating sustainability on the other hand.
Creating sustainable 'other' materials in processes, techniques, processing and methods of operation,
With innovative approaches and determination, with love and attention
may create a better world for us.

Let it be.
Hadar Macover MaRom,
Curator.

אמנים ועבודות

אורנה לאלו

אמנית ומעצבת רב תחומית.
גרה במושב, מתהלכת בשבילים, מתבוננת, צופה. יוצרת שבילי הליכה קטנים.
הארעיות של הדברים נותנת לה תחושה חזקה של יופי. דווקא כי הכל כל כך זמני והוא לא שלה.
המחשבה על טבע הולך ונעלם עוררה בה דחיפות לתעד ולשמר זיכרון ותחושות.
אשלית הטבע לא מבקשת להחליף את הקיים, אלא לעורר את החושים ולהזכיר את הטבע בחוץ, את תכונותיו ויופיו.

התעוררות
שדה הפרחים המכניים הוא קונסטלציה אינטראקטיבית המגיבה לכמות האור מסביב.
יצירת המרחב המלאכותי המנגיש את החוויה מתקיים דרך תנועה, תאורה ומנגנונים מכנים.
האם מגוון טכנולוגיות יכול להעביר את העדינות ואת העושר של הטבע? לשחזר את חווית הפליאה מהמנגנונים של החי והצומח?

סבך
מקום מחבוא ומנוחה בו אפשר לחוש את הענפים והצללים על הגוף,
לשמוע קולות ציפורים וחרקים המושמעים לפי זמנים אקראיים.
אפשר לחוות את תחושת העלים הזזים ברוח באמצעות מכניקה פשוטה.

אורנה מינץ
אמנית ומעצבת רב תחומית.
שואבת את השראתה מהסביבה והטבע הנצחי
ויוצרת עבודות מופשטות גדולות ממדים מעץ, בטון, וברזל.
הפשטה והגדלה היא הדרך שלה ליצירת מרחב שקט
המזמין את הצופה לעצור לרגע ולהפליג לעולמות שמעבר.

זרעים ושורשים

המיצב מורכב משני אלמנטים,
שורשים מגולפים מעץ ליים המקיימים דו שיח עם זרעים העשויים מעץ אלון.
הקונספט הרעיוני מאחורי העבודה נשען על דימויים של אלמנטים קטנים מאוד הנמצאים בעולם הצומח ונתינת אינטרפרטציה מוגדלת ומופשטת לאובייקטים.
הסקרנות והפליאה שאורנה מוצאת בעולם הצומח ובחוכמת הבריאה מעלים בה שאלות, מחשבות ורצון לתת ביטוי ולהניח על קידמת הבמה את הפלא, היופי והמסתורין שטמון בחיי הצומח.
'זרעים ושורשים' היא עבודה שמקשרת בין הסודות והידע הנמצאים במלואם בתוך הזרע הקטנטן. הזרע הוא מעין קפסולה על זמנית מקודדת של כל פוטנציאל הצמח אשר מאגד בתוכו את מכלול סיפור הצמח מיום היוולדו עד יום מותו.
כשכל התנאים מתאימים ומדויקים הזרע מסיים את תפקידו ודרך השורשים מתחיל מסע של חיים חדשים. בשקט ובצניעות מתחת לפני האדמה מתגבשת בעוצמה מערכת שורשים, שהיא תחילתו של תהליך היווצרות הצמח המאפשרים את זרימת כוח החיים לאורך כל חייו עד קמילתו וסגירת המעגל.
האם אותו עיקרון טמון גם בנו, האם אפשר לראות קווים מקבלים למחזור החיים שלנו? לאורך השנים אורנה נוכחת שהשתרשות מחזקת ומתווה מפת דרך המאפשרת לנו לממש את מלוא הפוטנציאל הטמון בנו.
ההשתרשות מעצימה את האחיזה והעמקה ביסודות שאיתם הגענו לעולם, יסודות המבוססים על שושלת ארוכה ורווית ידע שממנה צמחנו ויכולה לסייע לנו לגעת בעולמות הרוח והמסתורין,
בכדי שנוכל להצמיח ענפים חדשים בתודעתנו.

הסרט צולם ונערך ע"י רועי שלתיאל

אילה צור

אמנית חומר.
יוצרת בגליל העליון, בטכניקה ייחודית שפיתחה בעצמה,
בהן מרבה לשלב הדפס ורקמה ידנית.
שואבת השראה מעולמות הארכיאולוגיה, הקליגרפיה והכתבים העתיקים, הטקסטיל
והטבע הסובב אותה.

אדמת קודש
בשנתיים האחרונות לוקט על ידי אילה אוסף חרסיות המושתת על גוון, טקסטורה ומיקום גאוגרפי.
האוסף קוטלג על פי מיקום האיסוף וטמפרטורת שריפה בתנור הקרמי.
החומרים הגולמיים עצמם מוצגים בבקבוקי הזכוכית.
כך נוצר לקסיקון צבעוני וחומרי של אדמות הארץ, המעלה שאלות ותהיות על אודות הנושא הטעון והמורכב – אדמות ארץ ישראל.

עדיים
מעבר מן החומר הטבעי והפראי, של אדמת הקודש, אל עיבוד עמלני.
שיבוץ של חרסיות שרופות שנוצרו כחלק מתהליך המחקר, משובצות כעדיים.

הדס דוכן

אמנית מיצב ורישום.
שואבת את השראתה מתחומי הביולוגיה, הפיזיקה והכימיה תוך שהיא בוחנת את הקשר, ההשפעה והמתח הקיים בינם לבין המבנה המנטלי של האדם והחברה.

חורשת לילה
מס' 1-5, הדפסת צבע ארכיונית, 2016
הסדרה צולמה במהלך שהות לילית במרחבי החורש בצפון הארץ.
הצילומים עובדו והובהרו.
הטבע הנשקף מהם מבצבץ בגוונים שאינם מתוך הטבע המוכר
ומרחבי החושך שבהם הונחו בתוך אור.

 

ורד ברעוז צליח

אמנית רב תחומית ומעצבת מוצר.
בוגרת המכון הטכנולוגי חולון.
בעבודותיה משלבת את עולמה האישי ואת חותם המפגש עם הסביבה,
תוך שימוש בחומרים מן הטבע וחומרים ממוחזרים.

פריט אינטימי
קליפות עץ תמר אשר נשרו מין הגזע, באמצעות מניפולציה מינימלית,
ורקימת סרטים בוריאציות שונות, קושרת עולם אחד לאחר.
המחוך מוצג כתכשיט לגוף האישה ומנגד כובל וקושר לתרבות המרדף אחר היופי.
בעיני רוחה של האמנית היוצרת, הטבע הוא היופי בהתגלמותו,
והיא כאן כמתווכת אינטואיטיבית קושרת אותם לעולמנו.

זיוה בן ערב

אמנית פלסטית,
יוצרת מחומרים פשוטים זמינים בחיי היומיום בבית.
לאורך חיי היצירה שלה החוט הוא חלק בלתי נפרד בתוך עבודות מיצבים,
כשהמופעים שלו משתנים ממיצב למיצב.
בן הזוג שלה בא מעולם החקלאות בכלל ומהכותנה בפרט ובמופע זה חברו העולמות.

רך ונושם
רישום בחלל וכתם,
עשוי מחוט תפירה כותנתי, והלקט כותנה.
האדם והטבע בם.
עדינות, זרימה, אור, אוויר והשתקפויות.

יולי מרוז

מעצבת תעשייתית, בדגש על פיתוח חומרי, עבודת יד, אסתטיקה וקיימות.
בוגרת המחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל.
יוצרת המותג O peel – אובייקטים מקליפות פרי מקומיות.

פריחה שניה
קליפת תפוז, גרעינים, שקיות מיץ וציפה (פאלפ) גרוסים, שזורים וכבושים יחד
למובייל אשר חוצץ בין
החוץ לפנים, בין הטבעי לתעשייתי, בין המוכר למעורפל.
זה הרגע שהופך את הגלם מפסול לבעל ערך, ומהנבול לפורח.

מיכל צדרבאום ונועם דובר

עוסקים בעיצוב, קראפט וייצור דיגיטלי.
עבודותיהם מתמקדות במטען התרבותי של חומרים וטכניקות ובהנכחת תהליכי העבודה באובייקטים המוגמרים.
הסטודיו שהחל כפלטפורמה מולטי-דיסיפלינרית נוטה עם השנים לעבודה בחומר,
ביתר התמקדות בזכוכית וקרמיקה.

זכוכיות ותבניות
העבודה בזכוכית מתבצעת בטכניקה של ניפוח זכוכית לתוך תבניות, חלקן חד-פעמיות וחלקן מתוכננות לניפוח חזרתי. בשלב בניית התבניות מתאסף הידע החומרי הרחב של נועם ומיכל ומיושם לכדי פיתוח של שיטות עבודה ייחודיות, כך שבסופו של דבר האובייקט המנופח מזכוכית משקף את תהליך העבודה ואת חומרי התבנית. באופן זה, הזכוכית מתעדת על פני השטח שלה טקסטורות של עץ תפוח עתיק, עלי חמניה, בד קנבס, סלעים בזלתיים, חול ים, קרמיקה מסוג טרה-קוטה ופלסטיק אורגני מודפס.

ניהאד דביט

אמן יוצר ופסל.
בן למשפחה ערבית-נוצרית מסועפת, בעלת שורשים ביפו וברמלה.
למד והתחנך בין השאר בבית הספר התיכון לאמנויות תלמה ילין בגבעתיים.
זכה למלגת לימודים בבית הספר הגבוה לאמנויות בסופיה, בולגריה, שם רכש את ההכשרה האקדמית כפסל.
אוהב ומעריץ מגיל צעיר סוסים. מפסל אותם בעיקר בחוטי ברזל בגדלים שונים.

מפסולת לזהב
עבודת הפסיפס עושה שימוש בפסולת, צואת סוסים,
שלאחר עבודה עמלנית של האמן נוצר ממנה 'זהב' חדש.
הגללים נוצקו לתבניות, יובשו, ונצבעו בדוגמת מרצפות ישנות
בהליך זהה להליכי בניה בתרבויות עתיקות.
החומר הבזוי ביותר, לכאורה, הוא זה שהיום המדע/הרפואה יודעים,
שבו מון כל המידע המדויק על מי ש'ייצר' אותו,
והוא זה שיוצר את שטיח הפסיפס, לכאורה עתיק היומין, אבל לגמרי עכשווי.
'שלא ירבה המלך סוסים לעצמו', דברים פרק י"ז, מבטא את הערכת האמן למנהיגות המבוססת
צניעות, מה גם שחומר דחוי, לכאורה, מייצר 'זהב' חדש.

נורית גור לביא (קרני)

ציירת.
חיה ויוצרת בכפר יונה.
זוכת פרס עידוד יצירה בשנת 2012 ובפרס שרת התרבות בשנת 2020 מטעם משרד התרבות.
הוציאה שני ספרי אמן המכנסים מבחר מיצירתה המוקדשת לציור פרחי ארץ ישראל וצמחייתה.
בשנת 2016 יצא לאור ספר האמן פלורה פלשתינה,
ובסתיו 2022 יצא לאור ספר האמן פלורה פלשתינה II אינוונטרים ומגילות.
מציגה בתערוכות יחיד וקבוצתיות בארץ ובעולם.

פרחים מותרים פרחים אסורים
אינוונטרים – צבעי שמן על בד מוצמד לעץ, 2017-2022
אינוונטרים – צבעי שמן על בד, 2019-2022

"לפנינו מבחר מתוך קבוצת ציורים שנורית גור-לביא הקדישה לתאוּרים של פרחי בר –
ציורים שאמורים, כביכול, להצטרף לכדי דו"ח או אינוונטר שיטתי, של פרחי ארץ-ישראל (של ילדותנו).
אולם למעשה אין כאן תוכנית עבודה, או שיטה, ובודאי לא 'תכלית' ; כל שאיפתה של נורית גור-לביא היא להביע את מהותם הראשונית, הצנועה, הפראית, הלא-מתורבתת והאינטימית של מושאיה בכלים הולמים: מגע מכחול חופשי על גבי מצע 'עני' ".

את הטקסט כתב יונה פישר ז"ל בשנת 2006. מוקדש לזכרו.

צילום: שי אדם
צילום: שי אדם

רינת גוטליב יפרח
אמנית.
עיקר יצירתה במדיית הרישום והציור.
עובדת על שקיות תה משומשות באמצעות ציור וריקמה בחוט תפירה.
הדגש בעבודותיה הוא על שימוש בצבעי החליטות ועל המשחק בשקיפות החומר.

צבע התהבע
מגוון צבעי הטבע, מוגשים על שקיות תה משומשות, מיובשות ופרוסות.
העבודה מורכבת ממעל ל-150 תיונים משומשים,
שנצבעו בצבעי החליטות בלבד,
רקומים זה לזה וזה על זה בחוטי תפירה דקים בצבעים דומים.
שימוש במוטיב חוזר של עלי גפן, הנראים באמצעות הצבע כעלים בשלכת.

שרה שחק
צורפת מזה 28 שנים.
עוסקת בצורפות מסורתית ועכשווית.
מציגה בגלריות ומשתתפת בתערוכות אומנות ועיצוב תכשיטים, בארץ וברחבי העולם.
עבודותיה מצויות באוספי גלריות ואספנים באירופה.

מופע רקפות
'סיכות תמונה' המתארות מופע רקפות.
הסדרה מעוצבת כפרפראזה על רקפת תוך כדי הדגשת איכויותיה הצורניות יוצאות הדופן בעולם הבוטני.
השימוש בדרך העיצוב לעיתים נוקשה; השארת קצוות מתכתיים חדים, בצד דימויים מעודנים.
מצד אחד הדגשת שבריריות הפרח הקיימת במראהו ומצד שני, הדגשת הכוח הטמון בו.

פעימות יופי
צפיה בפרחים סביב בכל שלבי גדילתם; שלבי הצמיחה, הפריחה, ההתייבשות
והפריחה מחדש.
עבודה זו נבחרה להאדיר את הפרח בשלביו השונים, בהסתכלות אופטימית ובציפיה לשלב הפריחה הבאה.
סיכות פרחים דמיוניים מברזל, 'חרוזי הפרחים' מוצגות במעגל המדמה את הסדר בטבע.
כל אחת מן הסיכות היא שלב בתהליך, שלב בסיפור.

שיח קוצים
לקוצים מופע ארוך בטבע לאורך כמה עונות בשנה עד התייבשותם.
יופיו של הקוץ הגווע מכמיר לב, אך אז הוא בשיאו, מקשיח את קוציו,
עטרות של שריוני הגנה נישאים בגאון,
ובכך הוא מגן בחירוף נפש על זרעיו ומפיצם לקראת גלגולם הבא.
מגעם קשוח, דוקרני אך קסום.
הם סמל ותזכורת של הטבע לסיומם של חיים ובהמשך ללידתם מחדש.

שרה שחק/ רקפות

תמר חדד

מעצבת.
בעלת סטודיו לאומנות חוטי ברזל.

בר קיימא. עבודת חוטי ברזל
גינון בר קיימא הוא גינון אקולוגי ואחד הערכים של הקיבוץ בו חיה תמר.
היא התייחסה בצחוק לרעיון הזה, כמכבסת מילים
שמאחוריה הרצון לחסוך בהוצאות ההשקיה והגינון.
השנים עברו –
כל שנה בחורף הריאות הירוקות בקיבוץ פורחות,
ואני שואפת עמוק ללב פריחה מרהיבה.
היום בלי ציניות,
תמר כותרת כתרים
לצמחיית הבר הארץ ישראלית במלוא הדרה.

מלי קליין

אמנית ישראלית המתגוררת בהולנד שנים רבות.
משלבת מספר תחומים ביצירתה : אמנות, עיצוב, אופנה וכלים.
חומרים אורגניים ונייר בעבודת יד שלה הם הבסיס ליצירתה, עבודתה טבעית
ולא מלוטשת.
החיבור לטבע מאפשר לה לחקור חומרים בדרכים שונות :
לטפל בצורות, מרקמים ובפיגמנטים הטבעיים של החומר
ובו בזמן לטפל בנושאי קיימות ואיכות הסביבה.
אוהבת למצוא יופי בדברים שאינם מושלמים, זמניים ולא שלמים.

Permanent Way
60X180
יצירת אמנות זו באה לדבר על רגעים בזמן שבהם נרטיבים שנוצרו באופן חוויתי ממקום בו נורות צורות של עבר והווה בתוך מרחב הטבע.

סיבי לוקטה, פיגמנטים, קליפות בצל וגבעולי צמות של שום.

Beg Me
Eco-friendly
50X40
גישה חדשה להסתכל על פסולת כפתרון עתידי חדש לתעשיית האופנה והעיצוב.
סיבי הלוקטה, צמח הקמומיל, קפה וצמח היוקה.

Green Green Grass of Home
דשא בר 100%
60×150
הכוונה היא ליצור מודעות כיצד נוכל להשתמש בחומרים טבעיים ואורגניים באופן משמעותי בייצור מוצרי צריכה.
שימוש בחומר פשוט כמו הדשא הוא דוגמא להפיכת חומרי פסולת לא רצויים למוצרים עתידיים שאינם רק פונקציונליים אלא גם אסתטיים.


Mali Klein
Israeli artist living in the Netherlands for many years.
She combines various disciplines in her work; Art, Design, Fashion & Utensil. Organic materials and hand made paper are the basis of her creation, her work is natural and unpolished.
The connection to nature allows her to investigate the materials in different ways: Helping her to address organic shapes, textures and natural pigments of the materials itself
and at the same time deals with sustainability and environmental issues.

She likes to find beauty in things that are imperfect, temporary and incomplete.

Permanent Way
60×180
Emphasizes a moments of time in which narratives were created experimently from a place where forms of the past and present are created within the space of nature.
Lokta fiber, water color, onion peels and garlic stalk.

Beg Me
50X40
This is a new approach to look at waste as a new future solution for the fashion and design industry Lokta fibres, Camomile, coffee and yucca plant.

Green Green Grass of Home
grass 100%
150X60
Intents to create awareness of how we can use natural and organic materials significantly in the production of consumer products.
Using a simple material like grass is an example of turning unwanted waste materials into future products that are not only functional but also aesthetic.

תמר אלסברג

אמנית, יוצרת ומעצבת תושבת סיאטל, ארה"ב.
בוגרת לימודי עיצוב טקסטיל בשנקר, ומרצה במחלקה.
הרצתה ב FDA – האקדמיה לעיצוב ואומנות בפונה, הודו.
ממקימי מלכ"ר לקידום נשים אמניות ArtMa.
מסעותיה בעולם וחווית התרבויות השונות שזורות בעבודותיה,
אם באופן ההתבוננות ואם במגע עם חומר.
אמנות בתהליך
ב'מעבדת חומרים' תמר יוצרת שפה שלסנטימנטים.
עקבות פעולת היצירה מצמיחות היבט קיומי וחומרי חדש הנוצר במקריות של הרגע.
מטען של זכרון בחומר שמשתנה, ועדיין.
היא לומדת את הזכרון תוך כדי עשיה באנרגיית תנועה מתמדת.
ומתחברת מידית לספרית הידע שבמגע.
'החומר סורר' היא אומרת והולכת אחריו בעיניים עצומות.
בסופו של התהליך נותרת רק הגדרה מרומזת של מה
שתרם צורתו, מחוותו, סובלימציה לחומר הגולמי שיעלם גם הוא.

Tamar Alsberg
Artist, creator and designer living in Seattle.
A graduate of textile design studies from Shenkar, and a lecturer in the department.
Lecturer at FAD – Academy of Design and Art in Pune, India.
She founded a non-profit to promote women artists, ArtMa.
Her travels in the world and the experience of different cultures are intertwined in each of her works, whether
in the form of observation or in contact with the material.
The Process is the Art
In the ‘material laboratory’ she creates a language of sentiment.
The traces of the act of creation grow an existential and new-material aspect that is created by the
contingencies of the moment.
A load of memory in a material that constantly changed and still does.
She studies the memory simultaneously with the energy of constant movement.
An instant connection to the library of knowledge in contact. ‘The material is unruly’, she says, and follows him
with her eyes closed.
At the end of the process there remains only an implicit definition of what contributed its form, gesture,
sublimation to the raw material which, too, will disappear

Silvia Turbiner

נולדה בבואנוס איירס, ארגנטינה.
למדה אדריכלות, שם מצאה את דרכה הראשונה לביטוי אמנותי.
תלמידתו של האמן לואיס נגרוטי Luis Negrotti, שם התוודעה לטכניקות טקסטיל ונייר,
שיצרו חיבור הדוק לטבע באמצעות חומרים ושיטות אריגה מסורתיות ולא מסורתיות.

היא מספרת על קשר חזק בין שחיה להכנת הסיבים והנייר בעבודת יד.
נייר הוא חומר רב תכליתי מלא בשירה, עדין ועם זאת חזק, חלק ומובנה, שנוצר ומעוצב במים.

התחילה לעסוק בסיבי קליפות עצים וחשה את אותה התנועה והקלילות כמו בזמן שחיה.
נייר הוא חומר רב תכליתי, פיוטי, עדיין אך חזק, חלק ומובנה, נוצר ומעוצב במים.

קלילות אסתטית Aesthetic lightness ; Estética de la liviandad
נייר עשוי בעבודת יד, סיבי קוזו וסבים סינטטיים חתוכים ושרופים בעבודת יד
עם פיגמנט מאפרסמון (אבקה מותססת)
240 על 60 ס"מ, 2015

Silvia Turbiner
Was born in Buenos Aires.
She studied and graduated as an architect where she found her first path of her artistic expression. Through the artist and teacher Luis Negrotti’s courses she was introduced to textile and papermaking techniques that created a close connection to natural materials and traditional and nontraditional weaving methods. In her statement she talks about her strong connection between swimming and the preparation of the fibers and handmade paper. Paper is a versatile material full of poetry, delicate yet strong, smooth and structured, created in water, shaped in water.

Aesthetic lightness ; Estética de la liviandad
Handmade paper of kozo fibers and synthetic fibers hand-cut and burnt, pigmented with Kakishibu (fermented persimmon powder).
240cm x 60cm, 2015.

מיצב פרחים

נוצר ע"י סורגות
שנענו לקול קורא שהופץ בקהל הרחב
והפך לעבודה קבוצתית רחבה.
פרחים הם חלק משמעותי ואהוב בעולמנו
והיות והטבע שייך לכולנו,
בחרתי, כאוצרת, לתת מקום לעבודה קבוצתית רחבה.

כמה מן הסורגות אף התקינו את המיצב בהתאם לעיצובי

והתודות נתונות לכל מי שלקח חלק בעשיה.

המלצות

"הדר יקרה,
אתמול בעלי ואני ביקרנו בתערוכה. היינו זקוקים ליום של נשימה והתחלנו בתערוכה שאצרת. מזמן לא ראיתי את בעלי עם חיוך כל כך רחב: מי שאצר את התערוכה הזאת הוא יחיד במינו, אמר.
כל כך הרבה אומנים ישראלים מרחבי הארץ והעולם, כל כך הרבה חומרים, שיטות, זוויות מבט. כל עבודה היא הפתעה ועוד הפתעה. והכול מאורגן למופת בחלל לא פשוט.
אהבתי במיוחד את עבודת השורשים והזרעים, ציור גדול בחוט מתכת, מרצפות הזהב, זר הקנים, ואת ציורי הפרחים בהשראת הציורים הבוטניים אשר במשיכת מכחול הציירת לוכדת את נשמת הפרח.
הכול כל כך מרחיב את הלב ואת הנשמה.
משם המשכנו באופן טבעי לטבע הישראלי שבימים אלה ממש עושה מופע פלאים.
תודה על התערוכה האדירה".
שרה ליפקין

נשמתי מלא ריאותי ! ממש אי קסום של שפיות בתוך כל אי השפיות הסובבת אותנו
עינב בר-שירה

תערוכה נהדרת! הייתי עם חברה מחו"ל שנפעמה מהעבודות. נכנסות ישר ללב בעדינות, טבעיות, פשטות וענווה. בדיוק סוג האמנות והתערוכות ששובות את 💜י.
אלה אל דור קיפר