הוד והדר
  • השראה ויצירתיות
  • אומנות עיצוב ומלאכות
  • בוגרות מעזות ונהנות
  • סבתוש
  • אימון
  • השראה ויצירתיות
  • אומנות עיצוב ומלאכות
  • בוגרות מעזות ונהנות
  • סבתוש
  • אימון

מהלב למקלדת

4 ביולי 2013 2 תגובות

ידיים-ציור בחוטים

מדגדגות לי האצבעות. כבר תקופה ארוכה.
שלא ברצוני (ובתענוגותי) נקלעתי לתקופה ארוכה בהן הייתי צריכה להשקיע את כל כולי, כוחותי הפיזיים, האנרגיות שלי, המחשבות, היצירתיות והזמן בעניינים אחרים, מפותלים וכואבים.

לא כרגע המקום והזמן להתעמק ב'סיפור' המציאות שלי, למרות שכל אחד יוכל למצוא בו משהו ללמוד ממנו. זה עוד יגיע, אני אוחזת בהמוני חומרים כתובים, מלאי מחשבות ותובנות, בסיס לספר שאולי יהיה ואולי לא, תלוי בכוחותי לחשיפה. מידי פעם, ארשה לעצמי להתמודד עם נושא מדויק מ'חוויותי' שאעלה פה, בעיקר על מנת לתמוך באחרים, שהרי מנסיונם של אחרים אפשר ללמוד המון.

עברתי תקופה של התבוננות, חקירה עמוקה ופנימית, ובעקבותיהן הגיעו התובנות להמשך הדרך. כל יום, כל מעשה, הינו שיעור. שיעור לצמיחה.

בתוך תוכי יודעת כבר שנים רבות מה אני אוהבת ואיך. מגובשת בטעמי, מופתעת מחדש כל פעם מעצמי, איך האהבה שלי לחפצים, לעיצוב, לאוּמנות, לאוֹמנות, לעיצוב, למלאכות היד, גם אם התרחקו ממני לתקופה, עדיין נוכחים במלוא עוזם במהותי.

בנסיבות ובמציאות החיים תקופה ארוכה הדברים שאני אוהבת לא היו העיסוק העיקרי שלי בחיים. הם נכחו כל הזמן בחיי, בעשייתי, היו חלק מהמהות שלי, אך אני ויתרתי על עצמי למען דברים אחרים. (בתובנות שלי של היום זה אסור, חומר ליותר מפוסט אחד בעתיד).

יחד עם זה הקפדתי לאורך השנים תמיד ליצור, לעצב, ללמוד עוד תחומים משיקים וקרובים יותר או פחות, להתנסות בחומרים, במיגוון תחומים, כשהלימוד וההתנסות רק חיזקו וגיבשו אותי עוד ועוד.

אט אט דייקתי את החזון שלי, בבחינת מה אעשה כשאהיה גדולה.

עד אז, עניין של כמה חודשים בהם אמשיך להיות 'אישיות מפוצלת' ואתפנה מהעיניים הלא נחמדים, ועל מנת לאזן את העולם הפנימי שלי, אני מתכוונת לתת דרור ליצירתיות שלי, להתבטא בכתב ובתמונות, ולהביא לי ולכם מיפי העולם הזה, ויש בו הרבה יופי, מגוון ועשיר.

עיקבו אחרי האתר והבלוג. מאמינה שאגרום לכם לחכות לי בדרך.

ואיך אפשר בלי המילים שכתב מאיר גולדברג, הולחנו ע"י יצחק קלפטר, המושרות על ידי גלי עטרי המחזקת את כולנו. (ולא, אין בי שום עניין פמיניסטי, השיר מתאים לכל אחד ואחת).

תעשי רק מה שאת אוהבת
רק מה שאת חושבת
שיהיה לך טוב.

אין אחת כמוך, את כבר יודעת
שתוכלי תמיד לבחור
כל מה שתרצי לזכור.

 

התמונה מכאן amandamccavour.com

אולי יעניין אותך לקרא גם

כיתוב thanks על החול בשפת היםאני רוצה תמיד עיניים פס הקול של ארץ ישראל שלי סיפור (אמיתי) לקראת החזרה למוסדות החינוך
לפוסט הקודם
לפוסט הבא
2 תגובות
  1. מיכל 20 באוקטובר 2016 בשעה 22:22 הגב

    מזל טוב על הבלוג החדש.
    איחולים מכל הלב, אני שמחה שפגשתי בך, ובטוחה שדרך הוד והדר תהיה דרך צבעונית, מסקרנת ומלאת תוכן יצירתי.
    🙂
    בהצלחה
    מיכל

    • הדר מקובר מרום 20 בנובמבר 2016 בשעה 10:03 הגב

      תודה רבה, מיכל.
      שמחה שהצטלבו דרכנו.

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
השארו מעודכנים
עולם רב גוני ומעשיר בתחומים שונים יגיע הישר לתיבת המייל שלכם אם תצטרפו אלי.
עמודים
  • מי אני
  • צרו קשר
  • Facebook
  • Pinterest
  • Instagram
© כל הזכויות שמורות להדר מקובר מרום. אין לעשות שימוש מסחרי כלשהוא בכל או חלק מהאתר ללא רשות בכתב ומראש. עיצוב והקמה: שרון רותם
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן