השבוע, למרות האבל המשפחתי הכבד,
ואמן שישחררו את החטופים כבר, יש עוד אנשים חיים שם,
נכחתי בארוע של קיבוץ רעים, קיבוץ מכורתי.
המופע לֵס. שִׁירַת הַוָּאדִי; שְׁתִיקַת הַתֵּל הוא מופע בינתחומי שנוצר על ידי יוצרות ויוצרים מבית הגידול של קיבוץ רעים, לפני, תוך ואחרי השבת השחורה.
המופע מהווה עדות אמנותית לרצף החיים ולשבת ההיא, שבעצם לא הסתיימה, ולא תסתיים, לפחות עד שכל החטופים ישובו לביתם. וסביר שאף תמשיך לנהל את חיינו הלאה.
עדי דרימר יצרה את ספירלת רעים הבית שלי,
כתבתי עליה כאן.
ובעוד עדי 'שיחררה' ממש בשבת שאחרי את האנרגיה שנאצרה בתוכה בעבודת הספירלה שנבעה מתוכה,
רוב עולם האומנות והיצירה השתתק.
די בדומה למה שקרה במדינה.
לאט, לאט, אחרי שנחתנו לתוך השחור והמלחמה, חזרה האומנות.
ובדיוק כפי שאנחנו יודעים, האמנות משחררת ועוזרת לנפש.
וכך, קבוצת יוצרים ויוצרות בני המשק בהווה ובעבר, יצרו, בהשראת הספירלה של עדי, מופע רב תחומי, המשלב בתוכו חומרים חדשים וחומרים קודמים קשורים לקיבוץ.
עבודת הספירלה של עדי הפכה לעבודת וידאו ארט, מתעדת את התכתבויות אנשי הקיבוץ בשעות הראשונות של השבת של ה 7 באוקטובר. הזעקה, ההלם, וחוסר האונים היו השראה לריקוד ששזור בספירלה שמשתתפים בו תלמידי האקדמיה למוזיקה ומחול בירושלים.
במופע משולב סרט קצר שצולם ברחבי הקיבוץ, 'פנס בודד', ביימה אותו חברת הקיבוץ טלילה פרנק. מראות הקיבוץ השלו מהדהדים ומזכירים את מה שהיה ואיננו עוד. הסרט זכה בפרס הסרט הזר הטוב ביותר בפסטיבל קולנוע בסן פרנסיסקו בתאריך 7/10/23. אם היא היתה שם לקבל את הפרס, היא לא היתה שוהה בממ"ד 30 שעות.
את המופע יזם רונן יצחקי, חבר גרעין תם לרעים וכוריאוגרף, ביימה מור פרנק, בת הקיבוץ, ומוצגות בו יצירות של האמניות עדי דרימר ואלה צימבליסטה ננצל, גם הן בנות הקיבוץ.
אורי אחינעם המוזיקאי יצר מוזיקה מקורית למופע, שמשולבים בו שירים של המשורר ישראל נטע מקיבוץ בארי, אותם מקריאים השחקן תום אבני והזמרת סער ליבן.
גם זמרי אנסמבל סורונה משתתפים במופע.
אורחי הערב היו בני ובנות הקיבוץ בהווה ובעבר, בני גרעינים ואורחים נוספים חשובים לחיי הקיבוץ בחודשים האחרונים, קיבוץ שהפך להיות קיבוץ אנכי בדרום תל אביב.
מעניין היה להתבונן בקהילה, קהילה שנפגעה ולמרות הקשיים והשינויים שעברה, פוסעת בשבילי השיקום, לאט, בלאפשר לכל אחד את הקצב שלו, באיזכור הנפגעים למיניהם ובתמיכה לנמצאים. כמו גם לתת יד להמשיך החיים, כולל האומנותיים.
כותרת המופע לֵס. שִׁירַת הַוָּאדִי; שְׁתִיקַת הַתֵּל, היא מחווה לאדמת הלס של הנגב המערבי ולוואדי ולתל גמה הסמוכים לקיבוץ ומהווים חצר הטבע של הקיבוץ..
קיבוץ רֵעִים ממוקם בנגב הצפוני המערבי, בחבל אשכול
בקרבת הנחלים גרר ובשור.
הקיבוץ הוקם בשנת 1949 ע"י יוצאי הפלמ"ח,
בקרבת תל גַּמָּה,
ששמו הערבי הוא "תל אלג'אמע" ("תל החבורה" או "תל הרעים"), אתר ארכיאולוגי,
ונקרא בשמו, תל רעים.
מאוחר יותר הוסב שמו לרעים,
לזכר חברי הגרעין המייסד שנפלו במלחמת העצמאות.
במשך השנים התבסס הקיבוץ בעיקר על קליטה של גרעיני נח"ל, לצידם קלט עולים חדשים ממדינות שונות באירופה ומצפון אפריקה וחברי תנועות נוער ישראליות.
בשנת 1954 הגיעו הורי, במסגרת גרעין אחוה של תנועת הצופים, לתל רעים.
וכך, זכיתי גם אני להיוולד בו.
והלוואי יוכלו אנשי רעים לשוב בשלום ובבטחה במהרה לקיבוץ האהוב
ולשקם את חייהם.