העולם עבר בשנים האחרונות טלטלות עזות.
גם אני.
אפילו שחשבתי שכבר עברתי הכל…
ולא הבנתי עד כמה לא.
והכל פה, בטח אנחנו, בני האדם, שיש לנו שליטה אך על המעט.
כולנו ברי חלוף.
רגע היינו, ורגע אחרי, לא תמיד עם הכנה מוקדמת, כבר לא.
כך איבדתי לפני מספר חודשים את אחי הצעיר, והמבטיח, ברגע מר אחד.
ומהסיטואציות האלו לקום, לחזור לחיים, זה רק בדרך האומנות.
מחממת לב, מחבקת, מאפשרת לעוף למחוזות אחרים.
תודה לכל מי שהושיט יד.
תודה לשרי, העוזרת שלי לענייני הפקות מיוחדות,
עד שהיא לא סיימה את התקנת מיצב החוץ היא לא זזה,
ועוד מחכה לנו החלק השלישי, שקום ויעלה בהמשך התערוכה.
תודה למיכאל, אשר על כל מעשי העמדה, והבניה והקוסמות פה.
כמובן תודה לאנשי הבית, בעיקר על הרוח הגבית,
תודה לאומנים המצוינים, כל אחד בדרכו,
ותודה לכם על שבאתם לכבד אותנו בנוכחותכם.
מי יתן ונצליח להמשיך לעשות רק דברים טובים".

תמונה ראשית: 'רך ונושם' / זיוה בן ערב רבינוביץ. צילום: סיגלית לוי דרורי